יום ד ח' בחשון
06:20
פרשת מקץ
א. "הֲנִמְצָא כָזֶה אִישׁ אֲשֶׁר רוּחַ אֱלֹהִים בּוֹ"
"אם נלך ונבקשנו- הנמצא כמוהו?" לשון רש"י העסיק את רבים מן המפרשים. מה הוסיף רש"י יתר על המפורש בפסוק? נראה להסביר את עומק כוונתו, על פי המסופר בירושלמי (יבמות פי"ב ה"ו) על החכם לוי בר סיסי, אשר רבינו הקדוש רבי יהודה הנשיא שלחו לעיר אחת לכהן כרב וכדיין. כאשר הגיע לשם, קיבלו את פניו בכבוד רב, והושיבוהו בבימה גדולה. אך משנשאל בדברי חכמה לא ידע להשיב כלל, והנה כאשר חזר אל רבינו הקדוש שוב ידע להשיב על הכל! שאל אותו: למה לא ידעת להשיב להם בשעה ששאלו אותך? אמר לו: מתוך הכבוד שנתנו לי זחה דעתי (גבה לבי) ושכחתי תלמודי! מעתה, זהו כוונת רש"י בביאור דברי פרעה אל עבדיו: אפילו אם תיתכן אפשרות כלשהי להשיג מאיזה שהוא מקום בעולם, חכם כזה כמו יוסף, אולם 'אם נלך ונבקשנו'- אם נבוא לקראתו ונבקש לשמוע ממנו דברי חכמה- מיד תזוח עליו דעתו ולא תישאר בו חכמתו כאשר בראשונה, אם כן, ברגע זאת ברור לנו כי יוסף הצדיק הוא הוא החכם והנבון שבעולם, הוא יוכל לתת מענה ופיתרון מיידי לכל בעיה ושאלה. היות וגם אם נמצא את ה"חכם" במקום פלוני, מיד כאשר נפנה אליו יאבד הלה חלק מחכמתו, מחמת הזחת הדעת. וממילא לא יהיה מי שיחכים אותנו כמו יוסף. (בן איש חי)
ב. "ועתה ירא פרעה איש נבון וחכם וישיתהו על ארץ מצרים"
הלא יוסף לא התבקש כלל לנדב עצות נוספות משלו, משסיים לפענח את משמעות דברי החלום, סיים את תפקידו. מדוע לו להוסיף עצות ופתרונות מעשיים? אך באמת, גם עצתו זו לא אמר יוסף מעצמו ומדעתו,אלא כי אם מתוך משמעות החלום למד כל זאת. "היאור"- זהו סוד החלום. שבע פרות עלו מן היאור, למרות שאין דרך הפרות להיכנס לתוך היאור והם רועות ביבשה: גם חלום השבלים הוא בתוך היאור, שהרי התורה לא מזכירה כי גדלו "בשדה", משמע שגם בדרך גדילתם היה שינוי: ואילו פרעה המלך- עומד על שפת היאור, ורואה את הכל... תפקידו של ה"יאור" הוא, לספק את המים לכל הנהרות הקטנים שבסביבותיו. וזה משמש משל לאדם פיקח ורב תבונה, שמבין היטב את התחבולות והדרכים כיצד לאסוף תבואה במשך שבע שנים, לשמור על טריותם, ולמלא את תפקיד האספקה המרכזית לכל בני העולם, הווה אומר, ה'יאור' מורה על תפקיד ה"איש חכם ונבון" שיתמנה על כל ארץ מצרים. לעומת זאת, בחלום פרעה עומד על שפת היאור, ומביט על מעשיהם. היינו, לא פרעה בעצמו יהיה הממונה על שמירת האוצרות, עליו למנות אישיות דגולה למלא את תפקיד ה"פרעה" בארץ מצרים, אשר נגדו לא יוכל לעמוד שום אדם, ואילו "פרעה" המלך יעמוד מנגד ורק יביט במעשי 'פרעה' החדש- ה"יאור" השומר את אוצרות שבע שנות השובע, להחיות את העם בשבע שנות רעב. האיש הנבון דומה למעשה ל'יאור' ולא לים, שהרי תכונת היאור להשפיע לנהרות הקטנים ולמלא גם אותם במימי היאור, בשונה מן הים שכל המים עומדים בקרבו. החלום אומר, כי פרעה המלך לא ישתתף בפועל בתהליך שמירת האוצרות, כל תפקידו יסתכם כ"משקיף" מן הצד. כמו 'תמונה' התלויה על הקיר... אך הנהגת הממלכה בפועל תהיה נמסרת לידיו של החכם, היאור. הרי לנו, כי יוסף לא הוסיף מעצמו שום דבר שאינו קשור לעצם פיתרון החלום, כל עצותיו משתמעות היו אך ורק מתוך חלומו של פרעה. (עוד יוסף חי)
ג. "חלמתי חלום ופותר אין אותו"
"חלמתי חלום ופותר אין אותו ואני שמעתי עליך לאמור תשמע חלום לפתור אותו", אריכות לשון הפסוק דרושה הסבר. נראה לבאר את הפסוק על פי רבינו האלשיך ז”ל, בביאור חלומו של יוסף על “אלומות השדה” של השבטים המשתחווים לאלומתו. האחים ויוסף הבינו כי פתרונו הנכון הוא שיוסף אכן יעלה לגדולה והאחים יהיו נכנעים תחת ממשלתו, ועל כן רבתה קנאתם. אולם האמת היא, כי החלום היה מורה על הסיבה שגרמה למלכותו של יוסף וגדולתו. פתרון החלום הוא עניין שנות השובע והרעב אשר במצרים, ובסך הכל הוא מבשר גם על הטובה הגדולה שתהיה גם לאחי יוסף. יוסף חלם והנה אנחנו “מאלמים אלומים בתוך השדה” כל העולם ובני יעקב בתוכם אוצרים תבואה בשבע שנות השובע. מכל אוצרות התבואה לא נתקיימה אלא אסיפתו של יוסף הצדיק. ואילו שאר התבואה “והנה תסובינה אלומותיכם” התבואה נרקבה ונעשית כ”סובין”. “ותשתחוין לאלומתי” הוכרחתם לקחת מאלומותיו של יוסף בלבד. מעתה, חלומו של פרעה אינו חלום חדש, כבר חלם אותו יוסף מלפני שנים רבות. וזה כוונת פרעה בדבריו, אשר ה”שר” העליון שלו שם בפיו: “חלום חלמתי”, את ה”חלום” הנושן שלך, חזרתי ו”חלמתי” עתה, “ופותר אין אותו” החלום שלך לא הובן לכם. והנה נודע לי, ואני שמעתי “תשמע חלום” שלי, כדי “לפתור אותו” ממנו יתגלה גם פיתרון אותו החלום הנושן שלך. (בן איש חי)
א. "לפי שכלו יהולל האדם"
ב. "קשוט עצמך ואח”כ קשוט אחרים"
ג. "חיוך רמאי מסוכן יותר ממכה אמיתית"