יום א כ"ט בתמוז
21:56
פירושים מאת אהבת חיים
א. "וַיִּכְתֹּב מֹשֶׁה אֶת מוֹצָאֵיהֶם לְמַסְעֵיהֶם" פרשת מסעי
"וַיִּכְתֹּב מֹשֶׁה אֶת-מוֹצָאֵיהֶם לְמַסְעֵיהֶם--עַל-פִּיה'; וְאֵלֶּה מַסְעֵיהֶם לְמוֹצָאֵיהֶם", כתב המגיד מדובנא ז"ל, אדם שבורח מהאוייב ואינו יודע איפוא בורח אם למקום טוב או להיפך, העיקר אצלו הבריחה וההתרחקות מהאוייב, לכן חושב בכל תחנה ותחנה שמתרחק מהאוייב. אבל היודע שהוא הולך ומתקרב למקום טוב, אזי הוא חושב מתי יגיע למקום, ולא חושב כמה הוא מתרחק מהאוייב, אותו הדבר פה, ישראל יצאו ממצרים חשבו שבורחים מהאוייב ולא ידעו את טובת הארץ שלפניהם, ארץ זבת חלב ודבש, ארץ שמכפרת עוונותינם, ארץ שמאריכים ימיהם עליה שנאמר "למען ירבו ימיכם", וזהו שכתוב "מוֹצָאֵיהֶם לְמַסְעֵיהֶם"חשבו רק כמה מסעות נתרחקו ממקום שיצאו, אבל משה ראה את מה שלפניו כי טובה הארץ מאד מאד, לכן כתוב "וַיִּכְתֹּב מֹשֶׁה אֶת מוֹצָאֵיהֶם לְמַסְעֵיהֶם", דהיינו עוד כמה מסעות יש לפניו עד שמגיע למחוז חפצו.
ב. “והיה כי תבא אל הארץ אשר ה’ אלקיך נותן לך לנחלה" פרשת כי תבוא
ידוע אין והיה אלא לשון שמחה וזה פלא והלא יש בפרשה זו צ”ח קללות, אם כך איזה שמחה יש כאן? אלא רמז לבעל תשובה שעונותיו וזדונותיו נעשים לו לזכיות, כן אמרו חז”ל שהקללות בהיפוך הפסוק יהיו ברכות, והיה כי תבוא, אותיות “תבוא” הן אותיות “אבות”, כלומר שבעל תשובה זוכה בארץ החיים עד אבות העולם, דבר אחר היה כי תבוא אל הארץ אמר דוד המלך עה”ש ביקש מהקב”ה שלשה דברים כאותיות אחת, ואלו הם: ארץ-ישראל, חיי עולם הבא ותורה. אלו שלשה דברים מתנות טובות הן, אבל אי אפשר לאדם לקבל אותם בלי יסורים ובלי נסיונות קשים, אבל כשהאדם לומד תורה באהבה פטור מיסורים
א. "גדול השלום שכל הברכות כוללות בו"
ב. "לא יחפוץ כסיל בתבונה, כי אם בהתגלות לבו"
ג. "כשהנשמה מאירה, גם שמיים עוטי ערפל מפיקים אור נעים"