יום א כ"ט בתמוז
21:55
פירושים מאת ברכת אבות
א. “ותפתח הארץ את פיה ותבלע אֹתם" טז, לב פרשת קרח
“ותפתח הארץ את פיה ותבלע אֹתם ואת בתיהם ואת כל האדם אשר לקֹרח" טז, לב; במסכת אבות מוזכרים עשרה דברים שנבראו בערב שבת בין השמשות, ואחד מהם הוא "פי הארץ", המקום שפתחה האדמה את פיה כדי לבלוע את קורח. ויש להבין, מה המיוחד בדבר זה, שהיה צריך להברא כבר בתחילת בריאת העולם? אפשר לומר, שהדבר נועד לעורר אותנו להבין כמה חמורה היא העבירה של שנאת חינם ומחלוקת, עד שהכין הקב"ה את העונש הקשה הזה מתחילת הבריאה ולא המתין עד שיגיע המעשה בפועל, וכל זה הוא מרוב חומרת העוון. ועל כן יקח כל אדם מוסר בנפשו להתרחק מהמחלוקת כמו מאש, ולא יהיה עוד כקורח וכעדתו. לאור הדברים הללו, ניתן גם להבין מדוע פי הארץ נבראה דווקא בערב שבת בין השמשות ולא בשאר ששת ימי בראשית, כי ימי הבריאה מרמזים על כל השנים שהעולם יתקיים: היום הראשון כנגד האלף הראשון וכו' עד היום השביעי שבו שבת הבורא, והוא כנגד האלף השביעי שבו תגיע הגאולה השלימה והעולם יבא לידי תיקונו. נמצא א"כ שהיום השישי-ערב שבת- הוא כנגד האלף השישי, ובין השמשות סמוך לעת ערב, הוא סוף האלף השישי בו אנו נמצאים כעת. והנה אמרו חז"ל שבית המקדש השני חרב בגלל עוון שנאת חינם ומחלוקת, ואם בית שכבר עמד על תילו חרב בעוון זה, כל שכן שלא יבנה מחדש כל זמן ששרויים אנו במחלוקת. ולכן, לעת הגאולה שתהיה בעז"ה בקרוב, רמז לנו הבורא להזהר מן המחלוקת, ולכך ברא ה' את פי הארץ דווקא בערב שבת בין השמשות לומר לנו שבזמן הזה של ערב הגאולה, עלינו להזהר ביתר שאת וביתר עוז להתרחק משנאת חינם.
ב. "וישלח מלאכים אל בלעם" כב, ה פרשת בלק
תלמידיו של בלעם הרשע, יורשים גהינום ויורדים לבאר שחת, שנאמר:”ואתה אלוקים תורידם לבאר שחת, אנשי דמים ומרמה לא יחצו ימיהם ואני אבטח בך" (תהילים נה. אבות ה, יט). בפירוש רבינו עובדיה מברטנורא על המשנה, כתב בזה הלשון:”אנשי דמים- בלעם איקרי (נקרא) 'איש דמים', שהפיל בעצתו עשרים וארבעה אלפים מישראל". מתוך דבריו נבין, שפירש את דברי הפסוק "אנשי דמים ומרמה" על בלעם בעצמו ולא על תלמידיו. ויש להבין, מדוע הכתוב קורא לבלעם "אנשי דמים" בלשון רבים, ולא "איש דמים"? דבר נוסף הטעון ביאור, היכן מצאנו שבלעם היה גם "איש מרמה"? ויש לבאר, על פי מה שנמצא כתוב בכתבי האריז"ל, שלבן הארמי התגלגל בבלעם הרשע. ולאור דבריו מתיישבות קושיותינו כמין חומר, בלעם נחשב גם ל'איש מרמה', וזאת לאור "הנסיון" שצבר בכך בגלגולו הקודם כשהחליף את משכורתו של יעקב עשרת מונים, וגם נקרא 'איש דמים' בגלגול העכשווי, שהרי בעצתו נהרגו עשרים וארבעה אלף איש מישראל, ובנוסף על כך גם לבן הארמי היה 'איש דמים' כמו שאנו אומרים בהגדה, “שפרעה לא גזר אלא על הזכרים ולבן ביקש לעקור את הכל". כעת נוכל גם להבין מדוע בלעם נקרא "אנשי דמים" ולא "איש דמים", שהרי בבלעם היו מורכבים שני אנשים שונים שביחד ניתן לקרוא להם "אנשי דמים ומרמה". 
א. "מהי הגאווה? שטות שאין בעליה יכול להניחה"
ב. "אין לעזור לחבר בפנים זועפות, אלא בסבר פנים יפות, ובשמחה רבה, כאילו הוא-אתה"
ג. "כשהנשמה מאירה, גם שמיים עוטי ערפל מפיקים אור נעים"