יש להבין אומרו "הַכֹּהֵן הַמְטַהֵר" מאי מלמד אותנו בתיבת "הַמְטַהֵר" דאנחנו יודעין כי זו היא מלאכתו של הכהן לטהר וכמה פעמים הזכיר הכתוב את הכהן ולא פירש שהוא המטהר, ודי לומר הכהן בסתם; ונראה לומר בס"ד בהקדים מעשה ששמעתי באחד תלמיד חכם שהיה מהלך במבוי אחד וראה חצר פתוח וקולות רבים נשמעים מתוכו והבין מן הקולות שלהם שיש שם חבורה אחת יושבים ומשחקים בקובייא ומריבים זה עם זה, והוא נתקנא קנאת ה' ויכנס שם פתאום ויגש אליהם וידבר אתם קשות הוי נבלים מה המעשה הרע הזה אשר אתם עושים לשחק בקובייא האסורה ולגזול זה מן זה, והאנשים ההם נפלה אימתו עליהם ויבושו ממנו וכולם קמו ונפלו לפניו ויאמרו הסכלנו עשה הדבר הזה ועוד לא נשוב לכסלה, ויתנדבו כל הממון שהיה מונח לפניהם בשביל עסק השחוק שהיה לערך עשרה זהובים ויתנו אותו לתלמיד החכם בתורת קנס שיקחהו לעצמו ויתפלל על כפרתם, והוא לקח הקנס מידם וידבר להם דברי מוסר שלא ישובו לכסלה וילך לו.
ויהי אחר שנים ושלוש חדשים נדחק אותו תלמיד חכם בשביל פרנסה עד מאד ולא מצא לו מקום אפילו בתורת הלוואה משום אדם, ועודנו נבוך ומחשב איך יעשה ויזכור הדבר ההוא ויאמר בלבו בודאי אלו האנשים חזרו לסורם הרע והנם עתה משחקים בקוביא בחצר ההוא, אלך שם ואוכיחם ואקח מהם קנס ואתפרנס בו. וילך באותו מבוי וירא החצר פתוח וקול המשחקים בקוביא נשמע בחוץ וישמח על הדבר ויכנס פתאום ויאמר להם הוי נבלים איך חזרתם לסורכם הרע לשחק בקוביא ועדיין לא סיים דבריו ויקומו עליו נצבים כמו נד ויחרפוהו ויקללהו ויאמרו לו צא מכאן מי שמך שר ושופט עלינו ויבקשו להכותו מכה רבה ויברח וינס ויצא החוצה, ויהיה נבוך מאד לדעת מה זה ועל מה זה הלא קודם שני חדשים כשהוכיחם נפל פחדו עליהם ויבושו ממנו ויתחננו אליו ועתה מצד לצד חרפוהו וביזוהו ויבקשו להכותו על תוכחתו, וילך אצל רבו ויספר לו הדבר הזה אשר קרהו ויאמר לו רבו הטעם פשוט היא כי בראשנה בעת שנכנסת להוכיחם היתה כונתך לשם שמיים כי נתקנאת קנאת ה' ולא עלתה על לבך הנאת ממון לעצמך, על כן הקב"ה היה בעזרך והטיל אימה ופחד עליהם מדברי תוכחתך, וכמו שאמרו רז"ל כל מי שיש בו יראת שמים דבריו נשמעים כי השי"ת יהיה בעזרו שיעשו דבריו פירות ופועל גדול בלב השומע, אך בביאה שניה היתה כונתך בשביל הנאת עצמך כדי שתקח מהם קנס ותתפרנס בו, לכך לא בא לך עזר מאת ה' ודבריך לא עשו רושם והם התריסו כנגדך כפי הטבע, עד-כאן שמעתי:
וכיוצא בענין זה תמצא אצל הכהנים, כי כל איש אשר יחטא ואשם יביא קרבנו לכהן להקריבו והכהן יש לו הנאה גדולה מן הקרבנות כי אוכל בשר טוב ומנחה בלולה בשמן, ואם הכהן המקבל הקרבן מיד האדם אין כונתו בשביל הנאתו אלא כונתו כדי לטהר האי גברא ולכפר עליו, אז מעשה הכהן בהקרבה יעשו פירות בטהרת האדם וכפרה.
ואם הכהן כונתו בשביל הנאתו בלבד אין הקרבתו מועלת לטהר גברא וכמו שנאמר הכהנים לא אמרו איה ה' שהיו שמחים בהבאת הקרבנות בשביל הנאתם, ואין משגיחים לטהרה וכפרה הנוגעת לנפש לכפר עליו לפני ה', ועל כן אין מעשיהם מועילים לכפרה ולטהרה כי עסקם הוא שלא לשם שמיים, ולכן בא הכתוב לבאר הדבר הזה כאן וְהֶעֱמִיד הַכֹּהֵן הַמְטַהֵר אֵת הָאִישׁ הַמִּטַּהֵר וְאֹתָם לִפְנֵי ה' - פירוש אמתי יעשה הכהן העמדה וקיום בטהרה וכפרה לזה האיש המטהר לפני ה' הוא דוקא אם יהיה הכהן כונתו לטהר ולא בשביל הנאת עצמו למלאת כריסו, דרק אם יהיה זה הכהן הוא מטהר, רוצה-לומר כונתו לטהר את זה האיש, יועילו מעשיו לעשות לו העמדה מנפילתו שיעמדהו לפני ה' שיקובלו מעשיו ברצון להיות לו טהרה וכפרה כראוי וכמצטרך.
Comments